החלטה בתיק ת"א 25007-11-10

רקע

 בפניי  בקשה לתיקון כתב תביעה.

 התביעה דנן הנה הוגשה במקורה לתשלום פיצויים בגין הפקעת קרקע לפי פקודת  הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור ) 1943 (להלן :" הפקודה ").

התיקון מבוקש לתורך הוספת טענה לפיה, המשיבה הפקיעה את המקרקעין נשוא התובענה בהפקעה שאינה צמודת מטרה ועברו יותר מ-35 שנים מיום פרסום ההודעה (19.3.1976 ) בלא שמטרת ההפקעה מומשהה  ועל כן זכאים המבקשים, כבעלי הקרקע, לפיצוי לפי ערכה של אותה קרקע. כמו כן מבוקש להכליל בכתב התביעה את הטענה כי  ההפקעה אינה מידתית ואף לא חוקית שכן עסקינן בהפקעה שאינה צמודת מטרה וכבר נקבע בהלכה כי מוטלת חובה על שר האוצר לפרט בהודעה המתפרסמת ברשומות את המטרה שלשמה הופקעו המקרקעין.

נימוקי  התובעים / המבקשים .

לטענת המבקשים, בכל עת רשאי בית המשפט להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתב טענותיו, בדרך ובתנאים הנראים צודקים כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן שנויות במחלוקת.

  עוד נטען,  כי לאור השלב שבו מצויה התובענה ולאור החשיבות בבירור האמת ולאור העובדה שבקשה זו מוגשת בתום לב ולא עלול להיגרם נזק למשיבה  כתוצאה מהתיקון המבוקש יש להיעתר לבקשה.

 עוד נטען  כי הוראות התחולה והמעבר של תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות ( מיום 15.2.10) קובעות אמנם שלא תהיה זכות השבה של קרקע שהופקעה ומטרת ההפקעה לא מומשה במידה ועברו יותר מ-25 שנים מיום פרסום ההודעה אך  ההוראות הללו אינן מבטלות את זכותו של בעל המקרקעין לפיצויים לפי ערכה של הקרקע.

לטענתם, הלכה היא  כי שווי הפיצוי של מקרקעין שהופקעו ייקבע  על פי הערכת המחיר הצפוי בעסקה ממוכר מרצון לקונה מרצון.

 כן  נטען כי  הפיצויים הנתבעים על ידם נועדו להעמידם באותו מצב בו היו לפני ואלמלא הופקעו זכויותיהם בחלקה כך שבכספי הפיצויים שהתובעים יקבלו יוכלו לרכוש זכויות בחלקת מקרקעין דומה לזו שהופקעה מידיהם.

  תגובה מטעם המשיבה

המשיבה מתנגדת לבקשה .

לטענתה היה על המבקשים ליתן הסבר מדוע לא כללו את טענותיהם אלה בכתב הטענות המקורי , הסבר שלא מצוי בבקשתם.

כן טענה המשיבה  כי לכאורה , התובעים מנסים לשפר את סיכוייהם להגדיל את הפיצויים בגין ההפקעה לאחר החלטת בית המשפט מיום 22.8.11  (בה קבע במ"ש זה את האופן בו יחושבו הפיצויים ואת המועד הקובע לחישוב) ,  מעבר לאלו הקבועים בפקודה ובחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור. לדידה,  טעם זה אינו  נימוק המצדיק  מתן אפשרות לתיקון כתב התביעה.

כמו כן נטען כי כל הטענות החדשות המועלות בבקשה לתיקון כתב התביעה דינן להידחות על הסף מחמת התיישנות ולפיכך, אין מקום להתיר הוספתם על ידי תיקון כתב התביעה .

עוד נטען כי טענות לאי מידתיות , אי חוקיות וכיו"ב ככל שאינן מובאות כנימוק לדרישה לביטול הפקעה צריכות להיות מעוגנות בעילה המוכרת בדין המזכה פיצויים , עילה כזו לא הובאה בבקשת התיקון המבוקש .

כן נטען כי כל עילה מתחום דיני הנזיקין כפופה להוראות חוק ההתיישנות .

לטענת המשיבה, הפסיקה הכירה בטענות התיישנות ודחתה על הסף תביעות לפיצויים מוגדלים בגין הפקעות המבוססות על עילות נזיקיות שונות .

עוד נטען כי ההלכות שמצוטטות על ידי המבקשים ( בהתבסס על בג"ץ 2390/06 יהודית קרסיק נ' מינהל מקרקעי ישראל פד"י נה (2) 625 להלן-  "פס"ד קרסיק" ) נוגעות להשבת של מקרקעין או השבה בכסף במקרה של אי מיצוי מטרת ההפקעה, דבר שאינו רלוונטי למקרה דנן שכן מבחינה עובדתית וכל שכן מעיון בחוות הדעת עולה שאת החלקה חוצה כביש, המהווה חלק  מהפיתוח  של העיר ועל כן גם דין טענה זו להידחות .